כאשר אדם נפטר מבלי שהותיר אחריו צוואה, יש להסדיר את חלוקת העיזבון בין יורשיו החוקיים באמצעות צו ירושה. הצו הוא מסמך משפטי מחייב הקובע מיהם היורשים ומה חלקם בעיזבון. בישראל ניתן להגיש בקשה לצו ירושה בשתי דרכים: באופן מקוון באתר הרשם לענייני ירושה, או באופן ידני באמצעות טפסים מודפסים.
באילו מצבים צריך להגיש בקשה לצו ירושה ידנית (ולא מקוונת)?
המקרה הנפוץ ביותר להגשת בקשה ידנית הוא כאשר המנוח אינו מותיר אחריו הורים, בן זוג או צאצאים. במצב כזה לא ניתן להגיש בקשה מקוונת, אלא בקשה ידנית. מקרים נוספים הם למשל – כאשר היורשים אינם מתמצאים בשימוש במחשב או במערכות מקוונות, או כאשר מדובר במקרים יותר מורכבים הכוללים הסתלקות יורשים, התנגדויות או חילוקי דעות על חלקי העיזבון.
מה כולל התהליך של בקשה ידנית לצו ירושה?
התהליך בבקשה ידנית כולל:
-
מילוי הטופס הרשמי לבקשה ידנית של הרשם לענייני ירושה.
-
צירוף מסמכים נדרשים: תעודת פטירה, פרטי כל היורשים ואישורים נוטריוניים במידת הצורך.
-
תשלום אגרה על הגשת הבקשה (האגרה עבור בקשה ידנית מעט גבוהה יותר. נכון לשנת 2025, אגרת פתיחת בקשה – 582 ₪, ואגרת הוצאות פרסום – 66 ₪).
-
הגשה במייל / דואר רשום / פיזית בלשכת הרשם לענייני ירושה במחוז שבו התגורר המנוח בעת פטירתו.
-
פרסום בעיתון יומי וברשומות כדי לאפשר התנגדויות אפשריות.
סיכום
בקשה לצו ירושה ידנית היא הליך חשוב להסדרת חלוקת העיזבון בהיעדר צוואה. על אף שההליך עשוי להיות ממושך ודורש התעסקות רבה יותר, הוא מהווה פתרון נגיש עבור מי שמעדיף או נאלץ להימנע מהגשה מקוונת. מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני ירושה כדי לוודא שהבקשה מוגשת באופן תקין ולמנוע עיכובים בקבלת הצו.